האם ישנה קדושה בעזרת נשים?

אף בעזרת נשים ישנה קדושה, ויש אומרים שיש בה כל דיני קדושת בית הכנסת, ולכן יש להחמיר בקדושתה ולהיזהר בשחוק והיתול ודברים בטלים. ויש לנשים להגיע לשם בכיסוי ראש ובצניעות.


כתב הפמ"ג (סימן קנא, א"א סק"א) דאסור לשחוט בעזרת נשים ומשמע דס"ל שיש בו קדושה, אך אין לומר דכוונת הפמ"ג דקדושת עזרת נשים הוה ליה ממש כקדושת ביהכנ"ס אלא כוונתו לומר דלפי ערך הגנאי שיש בשחיטה יש ליתן על זה החומרא שנותנים בענין זה לביהכנ"ס.


וכן בשו"ת 'האלף לך שלמה' (או"ח סימן עג) כתב לאסור לעשות שם סעודת נישואין, וז"ל: "אותו אחד שרצה לעשות סעודת נישואין בעזרת נשים לא תהא כזאת בישראל, ואם בית הכנסת של אנשים יותר מקודש עכ"פ גם עזרת נשים הוי מקודשת", ועוד כתב בהמשך (סימן עו) וזה תורף דבריו: אין לעשות מבית הכנסת עזרת נשים, דהוי הורדה מקדושה חמורה לקדושה קלה, דבתפילת האנשים אומרים קדושה, ברכו ותפילת החזרה בקול רם, וכל זה אינו בנשים. גם יש כמה מצוות, כגון ק"ש, שנשים פטורות מהן וגדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה, ואנשים מתפללים בציבור ויש קריאת התורה, ועיין במסכת כלים (פ"א משנה ח) דמונה עשר קדושות ומונה עזרת נשים ואח"כ למעלה ממנו עזרת ישראל שאין טבול יום נכנס לשם וחייבים עליו חטאת, וגם ידוע מה שאמרו חז"ל, דלא המקום מכבד את האדם אלא האדם מכבד את המקום, וראיה מהר סיני, וודאי דהזכרים עדיפי מנשים, דהרי בכל יום מברכים שלא עשני אשה, ולכן פשוט דהוי הורדה ואסור, עכת"ד.


ב'חכמת אדם' (כלל פו הלכה טו) כתב, דאסור לסתור בית הכנסת לעשות ממנו חלונות לעזרת נשים משום נתיצת דבר מבית הכנסת, כמבואר (בסימן קנב) דעזרת נשים אין בה קדושת ביהכנ"ס כלל עיי"ש, וכתב לבאר בשו"ת 'משנת יוסף' (סימן יט) דס"ל לחכ"א דדוקא לחומרא אין בו קדושה כביהכנ"ס עצמו, ולכן אסור לנתוץ, אבל לא לענין להקל, להתיר שחוק וקלות ראש.


אמנם בשו"ת 'שואל ומשיב' (ח"ב סימן כב) כתב, שעזרת נשים יש בה קדושה כקדושת בית הכנסת, מאחר ונשים מתפללות שם, ואף הן חייבות בתפילה כמבואר בשו"ע (סימן קו). וכן כתב 'ערוך השולחן' (סי' קנד, ז) וז"ל: "עזרות של בית הכנסת אין להם דין קדושת בית הכנסת אפילו מתפללין בהם באקראי, אבל אם מתפללין שם תמיד יש עליה קדושת בית הכנסת. וכן בית הכנסת של נשים, יש עליה קדושת בית הכנסת כיון שהנשים מתפללות שם".


ולאחר שביררנו שיש בעזרת נשים קדושה, ואין לנהוג בה קלות ראש ודברי גנאי, ואפילו לשחוט בה כתב הפמ"ג דאסור, אם כן על אחת כמה וכמה ק"ו בן בנו של ק"ו שאסור להורידה מקדושתה בקביעות, ולקבוע שם תשמיש ביזיון כבית הכסא, וכן מסיק ב'ציץ אליעזר' (חלק יב סימן יד), שהאריך בנידון זה וסיים (בס"ק ט) דההלכה מחוורת כשמלה, ובלי צל של ספק שאסור לעשות מעזרת נשים בית הכסא, ואין כל דיון להתירא, ואם בנו - חובה לסתור ולהחזיר את המקום לקדושתו, ואפילו אם כבר התחילו להשתמש בו בפועל, דהרי כל שממשיכים להשתמש בו תשמיש גנאי, איסורא קעבדי, ועיין בשו"ת יביע אומר (ח"א סימן י).


והנה יש לעורר, כי מפאת קדושת העזרת נשים, יש חיוב לאשה לנהוג בצניעות יתרה בזמן שהייתה בעזרת נשים, ואשה שאינה מתלבשת על פי כללי הצניעות ראוי שתשאר בביתה ולא תגרום לביזיון בית הכנסת.


ועיין בביה"ל (סימן קנא סעיף ד ד"ה בראש מגולה) שכתב, שאפילו במקום שנוהגים ללכת בגילוי ראש לפני השרים, אסור ללכת כן בבית הכנסת, שזהו דרך קלות ראש לפני המקום, כאילו אין עליו מורא שכינה, וכשיש לו כובע בראשו יש לו אימה וכובד ראש לפניו, עכ"ד, וכל שכן אשה שאינה לבושה בצניעות מראה לכל שאינה הולכת בדרך ה' אפילו בבית ה'.


וכן אין לחתל תינוק שעשה צרכיו בבית הכנסת או בעזרת נשים, אלא יש להוציאו החוצה ולהחליף בגדיו המלוכלכים, שזהו ביזיון בית הכנסת ופשוט.

("הס בהיכל קודשו" \ הרב אמיר חזני שליט"א)

ניתן להוריד שלט זה על קדושת עזרת נשים, להדפיסו ולפרסמו ברבים, 

וזכות הרבים תעמוד לך

להורדה באיכות כקובץ PDF הכנסו כאן

טואול - בניית אתרים