"מאז החורבן ועד עתה כל יום אנו מצפים ומתפללים לה' שיקרב אותנו חזרה אליו,

אבל באמת לא עליו ח"ו תלונותינו כי אם על עצמינו,

כי מצדו יתברך לא יבצר ח"ו להושיענו,

ואפילו באלף השנים הראשונות של הגלות שנגזר על עם ישראל,

אם היו שבים בתשובה - מיד היו נגאלים!

וכלשכן בזמנינו...אין סיבה שלא ניגאל!

והכל רק בגללנו,

כי אנחנו לא מניחים לו שישרה שכינתו בתוכנו!"

(הקדמת ספר "חפץ חיים")

...הנה ודאי צריך שיצטער תמיד צער ממש על הגלות ועל החורבן,

מצד מה שזה גורם מיעוט כביכול לכבודו יתברך,

ויתאוה לגאולה לפי שבה יהיה עילוי לכבוד השם יתברך...

ויתפלל תמיד על גאולת בני ישראל והשבת כבוד שמים לעילוי.

ואם יאמר אדם מי אני ומה אני ספון שאתפלל על הגלות ועל ירושלים וכו'?

המפני תפלתי יכנסו הגליות ותצמח הישועה?

תשובתו בצדו, כאותה ששנינו (סנהדרין לז, א)

לפיכך נברא אדם יחידי כדי שכל אחד יאמר בשבילי נברא העולם!,

וכבר נחת רוח הוא לפניו יתברך שיהיו בניו מבקשים ומתפללים על זאת,

ואף שלא תעשה בקשתם מפני שלא הגיע הזמן או מאיזה טעם שיהיה,

הנה הם עשו את שלהם

והקדוש ברוך הוא שמח בזה!


ועל העדר זה הדבר התרעם הנביא (ישעיה נט, טז) "וירא כי אין איש וישתומם כי אין מפגיע",

ואמר (שם סג, ה) "ואביט ואין עוזר ואשתומם ואין סומך",

ואמר (ירמיה ל, יז) "ציון היא דורש אין לה",

ופרשו זכרונם לברכה (ראש השנה ל, א; סוכה מא, א) מכלל דבעיא דרישה 

(מסילת ישרים לרמח"ל פרק יט)

כלומר מתבקשים אנו לדרוש ולבקש את הגאולה!

 

בורא עולם מגלה לנו בגמרא (מסכת סנהדרין פרק חלק) שהגאולה העתידית יכולה להגיע בעתה ובזמנה,

אך ישנה גם אפשרות שנזכה לגאולה בבחינת "אחישנה" כלומר שהקב"ה יחיש את גאולתנו,

איך? ע"י תשובה, כי אין ישראל נגאלין אלא בתשובה,

וע"י תפילות על הגאולה


תפילה וצעקה

כותב החפץ חיים בספרו (חומת הדת פרק יד)

"יש עיקר גדול, דבר שמקרב את הגאולה, והוא התפילה והצעקה,

וכמו שהיה במצרים וכדכתיב "ונצעק אל ה' אלוקי אבותינו וישמע ה' את קולנו".

ואף אנו צריכים להתנהג באופן זה, וכדאיתא במדרש רבה (פרשת תצווה):

לפי שישראל אומרים אין לנו קורבן, אמר להם הקב"ה דברים אני מבקש ואין דברים אלא תורה,

אמרו לו: אין אנו יודעין, אמר להם: בכו והתפללו לפניי,

וכי אבותיכם לא בתפילה פדיתי אותם שנאמר "ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו"...

ואיתא במדרש: אין הקב"ה חפץ לחייב כל בריה אלא מבקש שיתפללו לפניו ויקבלם...

מכל זה אנו רואין שהקב"ה חפץ שירבו בתפילה לפניו וע"י זה יגאל אותנו,

ועל כן גם אנו בזמנינו צריכין להתחזק בתפילה וצעקה לה'...

ומלשון "צעקה" וכן ממה שכתוב "וישמע ה' את קולנו" ולא כתיב את "תפילתנו",

משמע שאין די בתפילה בלחש שאנו מתפללין בכל יום,

אלא צריכים להתאסף ביחד ולצעוק לה'...

עד שישמע ה' צעקת עמו וישלח ישועתו

והנה דבר זה הוא עיקר גדול שצריך לשום לב לאחוז בו

וימהר ה' ע"י זה גאולתו גאולת עולם במהרה בימינו אמן.


צדקה וחסד

להתחזק במידת הצדקה והחסד בכל היכולת,

וכמו שאמרו חז"ל "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה"

שנאמר "שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבא וצדקתי להגלות" 

וכך אנו רואים גם בגאולת מצרים, כיוון שעסקו בתורה ובגמילות חסדים זה היה סיוע גדול לגאולה,

וכמובא בפסיקתא על הפס' "נחית בחסדך עם זו גאלת נהלת בעזך", נחית בחסדך - זו גמילות חסדים, נהלת בעזך - זו התורה,

ובאופן זה אנו צריכין לעשות גם כן בימינו להתחזק בשני עיקרים תורה וחסד ...ויקרב הגאולה ע"י זה"

(חומת הדת פרק יד)

כבוד וקדושת בית הכנסת ובית המדרש

תנאי נוסף שבכוחו לזרז את הגאולה כותב החפץ חיים:

"נרגיל עצמנו להיות זהירים בקדושת בית המדרש ובית הכנסת

שהם לעת עתה המקדש שלנו

וכמו שנאמר "ואהי להם למקדש מעט"

(זכור למרים פרק יח)

טואול - בניית אתרים