בורא עולם מגלה לנו בגמרא (מסכת סנהדרין פרק חלק) שהגאולה העתידית יכולה להגיע בעתה ובזמנה,

אך ישנה גם אפשרות שנזכה לגאולה בבחינת "אחישנה" כלומר שהקב"ה יחיש את גאולתנו,

איך? ע"י תשובה, כי אין ישראל נגאלין אלא בתשובה,

וע"י תפילות על הגאולה

תפילה וצעקה

כותב החפץ חיים בספרו (חומת הדת פרק יד)

"יש עיקר גדול, דבר שמקרב את הגאולה, והוא התפילה והצעקה,

וכמו שהיה במצרים וכדכתיב "ונצעק אל ה' אלוקי אבותינו וישמע ה' את קולנו".

ואף אנו צריכים להתנהג באופן זה, וכדאיתא במדרש רבה (פרשת תצווה):

לפי שישראל אומרים אין לנו קורבן, אמר להם הקב"ה דברים אני מבקש ואין דברים אלא תורה,

אמרו לו: אין אנו יודעין, אמר להם: בכו והתפללו לפניי,

וכי אבותיכם לא בתפילה פדיתי אותם שנאמר "ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו"...

ואיתא במדרש: אין הקב"ה חפץ לחייב כל בריה אלא מבקש שיתפללו לפניו ויקבלם...

מכל זה אנו רואין שהקב"ה חפץ שירבו בתפילה לפניו וע"י זה יגאל אותנו,

ועל כן גם אנו בזמנינו צריכין להתחזק בתפילה וצעקה לה'...

ומלשון "צעקה" וכן ממה שכתוב "וישמע ה' את קולנו" ולא כתיב את "תפילתנו",

משמע שאין די בתפילה בלחש שאנו מתפללין בכל יום,

אלא צריכים להתאסף ביחד ולצעוק לה'...

עד שישמע ה' צעקת עמו וישלח ישועתו

והנה דבר זה הוא עיקר גדול שצריך לשום לב לאחוז בו

וימהר ה' ע"י זה גאולתו גאולת עולם במהרה בימינו אמן.

צדקה וחסד

להתחזק במידת הצדקה והחסד בכל היכולת,

וכמו שאמרו חז"ל "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה"

שנאמר "שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבא וצדקתי להגלות" 

וכך אנו רואים גם בגאולת מצרים, כיוון שעסקו בתורה ובגמילות חסדים זה היה סיוע גדול לגאולה,

וכמובא בפסיקתא על הפס' "נחית בחסדך עם זו גאלת נהלת בעזך", נחית בחסדך - זו גמילות חסדים, נהלת בעזך - זו התורה,

ובאופן זה אנו צריכין לעשות גם כן בימינו להתחזק בשני עיקרים תורה וחסד ...ויקרב הגאולה ע"י זה"

(חומת הדת פרק יד)